מעיין בבוסתן - עין בוסתן - האם אנחנו רק טיפה בים?
sign
זורעים זרעים של תקוה ושלום
  עברית| English| français|  عربي| Nederlands| Deutsch|
קרקס בעין בוסתן  |  
נובמבר 2007
 
האם אנחנו רק טיפה בים?
 
מכתב מאבנר, הורה בעין בוסתן
 
חברים יקרים שלום
שמי אבנר, ואני אבא לאגם בן השלוש וחצי. אכתוב על הגן מנקודת המבט האישית שלי . אני חושב שזו הדרך הטובה ביותר להעביר את רוח הדברים.
כמו רבים מהילדים , זוהי השנה הראשונה של אגם בגן.התבוננתי בו בימיו הראשונים בגן, מוקף בפרצופים חדשים מנסה ללמוד את מקומו. הרגשתי אתו את האווירה הלא מוכרת שמשרה שפה לא מוכרת ופנים של ילדים בני תרבות אחרת.
 
אבל אגם מהיר ממני. הוא בא לשם נקי מהפחדים והדעות הקדומות שהושרשו אי שם בילדותי במערכת החינוך בה אני גדלתי ומהם אני מנסה להיפטר כל חיי. הוא מתחבר מהר, לומד מילים ושירים בערבית. אני מביט בו מוקסם וחושב לעצמי: למה זה כל כך מסובך לחיות במדינה הזאת ביחד? הרי זה יכול היה להיות כל כך פשוט. כמו הילדים האלה בגן.
 
אני מבין עכשיו מדוע אני שולח את בני לגן דו לשוני. מעבר לרמה האידיאולוגית. מעבר לרעיון היפה שהגן הזה מנסה לקדם בעולם.
 
אני מבין לעומק את המשמעות של שליחת אגם לגן הזה. הילד שלי יגדל להיות אדם עם פחות פחדים ודעות קדומות ממני. חבריו הערבים, גם הם יגדלו להביט על בן התרבות השכנה כעל אדם ככל האדם. אנשים כאלה יוכלו לחיות חיי שלום זה עם זה. לא מתוך אידיאולוגיה. מתוך אמת פנימית. אני מבין זאת ומתעצב מעט: זוהי הרי טיפה בים. אז גידלנו כמה עשרות שוחרי שלום אמיתיים מתוך מאות אלפי ילדים שלא ניתנת להם ההזדמנות הקסומה הזאת.
 
אבל אז מתקרב מופע ההתרמה שיזם המוסיקאי מרווין גולדשטיין. הורי הגן מתגייסים כולם לפעילות לקראת האירוע. מתכננים יריד קסום שיקדים את ההופעה. מכינים מוצרים שונים למכירה, מארגנים הפעלות, חושבים על אסטרטגיה פרסומית, נתקלים במכשולים רבים ועוברים אותם. ביחד. חושבים ביחד. מקווים ביחד, חולמים ביחד, מבצעים ביחד.
 
נוצרות חברויות, הומור משותף, זיכרונות משותפים. הפנים הם כבר לא רק פנים. השמות כבר לא רק שמות. אני מכיר יותר את בני האדם העומדים מאחוריהם. והם מקסימים. אחד אחד.
היריד והמופע הפכו להצלחה. כן, גיסנו תרומות, אך ההצלחה האמיתית לא נובעת מכך. הגן הזה, אותה טיפה בים, משכה אליה מאות מאנשי טבעון והסביבה. ערבים ויהודים, שנשאבו לכמה שעות קסומות של מציאות אחרת. קשה להסביר זאת במילים. אבל המציאות שנראית כמעט הזויה בנוף המקומי, שידרה רגש אחד ברור: זה אפשרי. ואני אומר רגש ולא מסר, כי ההרגשה שלי היתה שהכוח האמיתי של האירוע היה מעבר למסרים ורעיונות, נשגבים ככל שיהיו. היו שם רגשות. היתה שם אהבה.
 
לאט לאט קיומו של הגן הזה חודר לתודעה המקומית. גם אם הוא כולל בתוכו כמה עשרות משפחות באופן ישיר, הוא נמצא כבר בתודעתם של כמה אלפי משפחות, כמשהו חיובי, אפשרי וקיים. אז הילד שלי ואני, וכל משפחות הגן האהובות הם כבר לא טיפה בים. הם אנרגיה משמעותית שגדלה מיום ליום במעגלים מתרחבים יותר ויותר.
 
הגן קיים. האמת שלו קיימת.
 
מעבר לדברים אלו אני יודע שתשמחו לשמוע קצת על המתרחש בו בשלושת החודשים האחרונים:
 
אמנם, בראשית היה קצת תוהו ובוהו. נוספה קבוצת גיל חדשה – בני שנתיים וחצי עד שלוש ולה שתי גננות חדשות: אשל ואמנה. בקבוצת הגיל הבוגרת יותר החליפה איבתיסאם את אולה וחברה לגידי. הרבה ילדים עלו לכיתה א' ובמקומם באו ילדים חדשים, מנסים למצוא את מקומם במרקם החברתי החדש.
 
הגינה היתה רחוקה מלהיות מסודרת. היו המון דברים לעשות. היתה דרך ארוכה למצוא את האיזונים והמקצב היומי הנכון.
 
אבל הגן נמצא בידים טובות. בדרכם הרגועה והבטוחה מובילים הגננים את הגן לאיזון ומקצב נכונים. חוסר השקט שהיה ניכר בהתחלה מתחלף בשקט ורוגע. חיטה נזרעה ונבטים רעננים כבר עולים מן האדמה. הילדים מתרוצצים שמחים כבתוך ביתם.
 
חגגנו ביחד את הרמדן, סוכה הוקמה בסוכות. עוד מעט חנוכה ועיד אל אדחה.
מעגל הקשבה לאמהות הגן יצא לדרך וכבר מתחילים לחשוב על מעגל לאבות.
מידי פעם כשאני מגיע לגן, אני לא מתאפק ומחבק את גידי. את איבתסאם אני עדיין לא מעז. אני לא יודע אם זה מקובל. אני צריך לשאול אותה. יש לי עוד הרבה מה ללמוד..
החורף בפתח ונראה שהגן מוכן לקבל אותו כמקום חם עוטף ומלטף. מלא באהבה. 
  

פנים כיתת הגן החדשה

למאמר של סולטנה, גננת ואמא בגן,  על האירוע וקונצרט התרמה

לתמונות מהקונצרט

 
Date & Time
 



מעיין בבוסתן (עין בוסתן) חילף אום ראשד, בוסמת טבעון
כתובת לדואר: ת.ד 206, קרית טבעון  36011 

 Tel 972-53-3657027  Fax 972-4-9833688 
info@ein-bustan.org