מעיין בבוסתן - עין בוסתן - ימי חול וימי חג: חורף שני בעין בוסתן, ינואר 2007
sign
זורעים זרעים של תקוה ושלום
  עברית| English| français|  عربي| Nederlands| Deutsch|
קרקס בעין בוסתן  |  
ימי חול וימי חג: חורף שני בעין בוסתן
דצמבר 2006 - ינואר 2007
רחל גוטליב
 
אני צועדת אל הגן בחילף יד ביד עם בני, הוא מבחין בתרנגולת לבנה שחוצה את הכביש ומכריז שהוא בטוח שהיא מטילה ביצים לבנות, ואילו החומה – מטילה ביצים חומות. ולמראה התרנגולת הערבית הססגונית והצבעונית אנחנו תוהים: האם מטילה ביצים צבעוניות? השיחה מזכירה לי שעדיין ילדנו תמימים והם מקבלים את העולם כמו שהם קולטים אותו - ללא המטענים ה"כבדים" שאנחנו המבוגרים נושאים עמנו. השבוע ביקש לשחק אחר הצהרים אצל אחת מהמשפחות דוברות הערבית בכפר. כאשר חזר לטבעון, תהיתי –האם הרגיש בקושי של הבדלי השפה והתרבות? לשאלתי מה הם עשו, הוא הסתכל עלי כלא מבין את השאלה. "אה – שיחקנו." "במה? "דג מלוח, ושלוש מקלות, ומי מפחד מהדוב הגדול!" ואני מסתירה את התרגשותי ממה שעבורו הוא מובן מאליו: ילדים ערבים ויהודים משחקים יחד.
 
מעגל השנה סובב לו, ושוב החיטה שאותה זרעו הילדים מבצבצת מבעד לבוץ בבוסתן. שוב אנחנו חוגגים יחד את חגי החורף. אנחנו עדיין מגששים אחר דרך חדשה - וכבר – נדמה שמתחילות "מסורות". הכל חוזר על עצמו במקצב מרגיע, ויחד עם זה – הכל שונה.
בחופשת הקיץ, עוד לפני המלחמה, עניין החגים בגן הרב תרבותי שלנו נדון בהרחבה, בקרב הצוות הפדגוגי ובקרב ההורים. לאור הנסיון מהשנה שחלפה, יש דברים שאנשים היו מרוצים מהם, ויש דברים נוספים או אחרים שהיו רוצים...אין לפנינו מרשמים בדוקים, והגן בהתהוות. וכך, בחג הרמדאן ועיד אל פיטר הילדים יצאו לצעדה בשכונה כמו בשנה הראשונה, ואילו בחגים הבאים היה קצת שונה.
בחורף הזה זכינו לחגוג שלושה חגים – חנוכה, חג המולד ועיד אל אדחא.
בחנוכה משפחתנו עוד היתה בחו"ל, כך שלא אוכל לדווח, אולם אספר קצת על השאר.
 
בחג המולד זכינו לביקור של "באבא נואל", לבוש בחליפה אדומה, ונושא עמו (בעצם עמה) הפתעה: חבילה ענקית ובתוכה – משהו עבור כל אחד מילדי הגן. בקריאות צהלה הילדים פתחו וגילו סינרים אישיים, תפורים ביד, כל אחד עם תמונה אישית רקומה. אלה היו מתנה מבית ספר וולדורף בפילדפיה, שם שקדו ילדים מכיתה ו' והוריהם במשך כל הקיץ על הסינרים היפים עבור ילדי גן עין בוסתן. היה כיף להרגיש שרעיון הגן אינו גחמה אישית שלנו אלא נוגע ומדבר אל אנשים שהם רחוקים מכאן, התומכים ברעיון, ורוצים לעודד ולתמוך באופן אישי וישיר.
 
לקראת חג "עדי אל אדחא", חג הקורבן, היתה התרגשות רבה בגן. הילדים הכינו קישוטים מסמלי החג (כוכבים, סהר) וכן מטעמים מתוקים. בערב החג, ירד גשם וברד, רוח חזקה נשבה, ושאלתי את עצמי האם יבואו במזג האוויר הסוער זה לחגוג? ובכן, הגן המה מאנשים – הורים, ילדים, אורחים שבאו מקרוב ומרחוק. בזמן שהסירים בעבעו על האש בפנים, התקבצנו והתחממנו סביב מדורה בחצר, נשמעה נגינה של חליל ותופים, שירה, ואנשים מברכים זה את זה בשמחה. לאחר מכן – כניסה לגן החמים והמקושט לתוך אווירה רצינית ומכובדת. במרכז החלל עמד דגם מוקטן של ה"כעבה", האבן השחורה והקדושה במכה. (לרגע אני - ובודאי גם עוד מההורים היהודים- החסרתי נשימה: כעבה? פסוקי קוראן? האם זה ילדי הצועד שם בסך? האם זה החינוך היאה לילדי ? ולאחר מכן – אני מרגיעה את עצמי: בואי קבלי את זה, למדי מזה, קלטי את זה, כמו שילדנו קולטים ולומדים בטבעיות...האם המשפחות הערביות לא למדו מזה זמן על חנוכה?) סולטנה הסבירה על מצוות, מסורות ומנהגי החג (העלייה למכה, סיפור העקדה, קניית בגדים חדשים, ארוחות החג ועוד) ולאחר מכן ילדי הגן הקיפו בצעדה את ה"כעבה" כפי שעושים עולי הרגל, תוך שירה. אחד אחד ניגשו הילדים והדליקו נר, עד שהגן כולו היה מואר. נהנינו משירה משותפת, בעברית ובערבית, שירי עיד אל אדחא ושירי חורף. לבסוף – קינחנו בארוחה חגיגית לשמחת (ולתיאבון) כולם.
 
מי יתן ונבלה ימי חול וגם חגים יחדיו, בשמחה ובשלום.
 
Date & Time
 



מעיין בבוסתן (עין בוסתן) חילף אום ראשד, בוסמת טבעון
כתובת לדואר: ת.ד 206, קרית טבעון  36011 

 Tel 972-53-3657027  Fax 972-4-9833688 
info@ein-bustan.org