מעיין בבוסתן - עין בוסתן - מבילעין לטבעון: דצמבר 2006
sign
זורעים זרעים של תקוה ושלום
  עברית| English| français|  عربي| Nederlands| Deutsch|
קרקס בעין בוסתן  |  
באחד הימים בתחילת חודש דצמבר פגשתי איש חביב מהכפר בילעין. גדר ההפרדה והתנחלויות סמוכות נגסו באדמותיו והותירו פרורים אחדים בלבד. בנו נותר משותק מכדור של צלף צה"ל – פגיעה ישירה בעמוד השדרה.
מכיוון שנפגע הבן, אסרו  השלטונות על האב את הכניסה לישראל, פן יחפש נקמה, ומקור פרנסתו יבש.
מחנק בגרון.
 
האם אני עושה די כדי לעבד את אחריותי למתרחש סביבי? מיהו הצלף הזה? האם זה אפשרי שהוא הבן יקיר של השכנה, או בן הדוד שלי, או אפילו חבר? לאן הולכים ילדינו? מה בעצם אני עושה, אם בכלל?האם אני אקטיבי? האם אני ישן? האם אני שותף במשהו, למשהו? איזה צד אני מחזק, אילו מגמות?האם יתכן שיש קשר כלשהו ביני – קו נטוי – מעשי, ובין הסיכוי שמשהו ישתנה במרחב הגדול והכואב הזה, המזרח התיכון? "חכה, חכה" אומרים לי "יבוא תורך. גם הבן שלך יתבגר. אז נראה איך תמנע ממנו להתגייס". אני מותיר בחוץ את שאלות ה"הגיון" ("מה יהיה אם כולם יסרבו", וגו') ומתנצל אם יוצאת בזה נימת ביקורת. לא זו כוונתי . כל שבדעתי לעשות הוא לוודא שאכן אני עושה את המקסימום, עושה את המוטל עלי.
 
גדלתי ברמת השרון. שני ערבים זכורים לי עד גיוסי לצבא. האחד הגיע כששיפצנו. בשיר שמו, והוא יכול היה לסחוב בלוק על כל אצבע, בו זמנית. ואולי הוא עדיין עושה זאת. השני שמו רמדאן, אבל אתה יכול לקרוא לו דני. או רמי. איך שבא לך בעצם. הוא עבד במטבח בפאב רמת-שרוני בו אני שטפתי כלים בתור בן-עשרה. שניים בלבד, יותר לא ראיתי.אולי בטיולים בגליל. לא זוכר.עברו יותר מעשר שנים עד שהזדמן לי לשמוע את הערבית, שפת האם של אבי, כמשהו רך, נעים לאוזן. היום אני משתדל לעשות יותר כדי להתקרב. זה לא תמיד קל לי. אני מאמין שרק אם אהיה מסוגל לשמוע שפה זו ברכות כנה,  אוכל להיפתח לתרבות הערבית, ולקבלה באהבה.
 

הילדים הם חץ שלוח לעתיד, אומר חליל ג'וברן. אל לך לנסות לגרום להם שיהיו דומים לך. מוטב תלך אתה בעקבותיהם.כי הילדים הם העתיד, ואתה העבר.

חץ שלוח לעתיד, מי ייתן ואדע להיות קשוב אליך. מי ייתן ואתן לך קרקע פורייה, מזון ומשקה מתאימים, כדי שתוכל להיות מי שעליך להיות. מי ייתן ואעז להשתנות כדי לתת לכם, ילדי, את השרות המגיע לכם. חץ שלוח לעתיד, שאו אותי אתכם.
 
לאחרונה התעוררה אפשרות מרגשת, שכתה א' נוספת שתפתח, בנוסף לכתה הרגילה הנפתחת בכל שנה, תהיה רב תרבותית. יתכן שהדבר אומר שבכתה זו השפה הערבית תקבל מעמד שווה לעברית, גם אם פרקטית דוברי הערבית ילמדו עברית הרבה יותר טוב והרבה יותר מהר ממה שדוברי העברית ילמדו ערבית. בעיני המאמץ להקים פרויקט כזה על רגליו הוא כשלעצמו סיכוי לשפיות. אני מודע לעובדה שאנו מסתכנים בכך שנפספס מכאן ומכאן: יתכן שלא תקום הכתה הרב תרבותית, ומכיוון שלא פעלנו בהתאם, גם כתה שנייה דוברת עברית לא תפתח. אך אין זה נראה לי סיכון רב כל-כך. כי בין כך ובין כך לא רחוק היום שכתה שנייה תפתח. ואם לא השנה אז בשנה הבאה אחריה.
לדעתי שווה להתעכב על שאלת הרב-תרבותיות כדי לא לפספס במישורים עמוקים הרבה יותר. שכן די ברור שאם תהיה כתה שנייה דוברת עברית, אז הארץ תשקוט לאיזה ארבעים שנה, או לפחות נעבור לפרויקטים אחרים. זמן רב יעבור עד שתזדמן לנו כתה נוספת.
תודה שקראת.
אמיר שלומיאן.
 
 
 
 
Date & Time
 



מעיין בבוסתן (עין בוסתן) חילף אום ראשד, בוסמת טבעון
כתובת לדואר: ת.ד 206, קרית טבעון  36011 

 Tel 972-53-3657027  Fax 972-4-9833688 
info@ein-bustan.org