סולטאנה חילף
אני סולטאנה, אמא של קרין בת החמש. זוהי השנה השניה שלה בגן, ובו היא חוגגת. בעיני היא חווה את הילדות בצורה מקסימה. על מנת שיהיה לילדים עוד יותר טוב, אנחנו צריכים פרסום לגן ותמיכה משני הצדדים: צד העמותה וצד ההורים, ושיתוף פעולה שלנו להפוך את הגן ליותר קהילתי וחברתי על אף התרבויות השונות.
אני מאמינה שאם מאמינים חזק, נוכל לתמוך תמיד. רק צריך רצון, אהבה, וחום. אלה הכלים שהשתמשנו בהם בפסטיבל.
החום של שיתוף ההורים בתכנון הפסטיבל וחלוקת האחריות והמשימות, זה מה שהביא את האמהות שלנו להכין פיות, בובות, מוביילים ועוד... ולמשפחות להכין אוכל למכירה כמו: לבנה, זעתר, חמוצים וכדומה.
קבוצה של הורים היתה אחראית על האוכל במקום: פיצות, פיתה עם לבנה, בית קפה, עוגיות, פופקורן, תורמוס ופול, וקבוצה אחרת דאגה לדוכני המכירה.
חלק מהאמהות דאגו לפעילות בפינות היצירה, היו גם קעקועים קסומים לילדים שציירה ביד אומן ללא לאות, אורנה שומן, סיפור סיפורים עם אורית אלניר, והצגת אוריתמיה בערבית על הרועה הטוב, בניצוחה של דליה פז.
שבוע לפני האירוע דאגתי להתקשר לכל החברות להזמין אותן, וביקרתי אצל משפחות הכפר, כדי לספר להן על הגן ועל הפסטיבל, על החשיבות של הנוכחות והייצוג של הקהל שלנו מהכפר.
שעות ספורות לפני האירוע דפק ליבי חזק חזק מפחד שמא לא יגיע קהל משלנו. אולם בשעה חמש בדיוק התמלא ליבי שמחה רבה כשראיתי את הקרובים והחברים שבאו לתמוך ולחגוג איתנו את השנה השלישית של עין אלבוסתאן.
בשעות האלה שכחתי שאני גננת והרגשתי כמו “האמא של הכלה”, עוברת מדוכן לדוכן, בין האנשים, שואלת איך הם מתרשמים ומקבלת תגובות משמחות מאד.
השעה מתקרבת לשבע וחצי, רוב האנשים שנמצאים בחוץ נכנסו לאולם להנות מהמופע שמיזג את המוסיקה האמריקאית, הערבית והישראלית ביחד. בשבילי הסיום היה מרגש במיוחד, כשעלה לבמה הזמר העממי האני טבאש בשירים מהמסורת הבדואית.
יש לציין שתאריך המופע של הפסטיבל נקבע על ידי הפסנתרן מרווין גולדשטיין לפני יותר מחצי שנה. הוא הגיע לישראל במיוחד לתרום את הקונצרט. מרווין גם ביקר בגן שלנו ביחד עם קבוצה גדולה של אנשים.
הפסטיבל והקונצרט עמדו באיכות הזאת בזכות עבודתם המסורה של צוות העמותה וההורים היקרים. במיוחד איתמר, גליה, סימונה ופהימה.
הקונצרט, כמו גם הפעילות בגן, נתרמים ונתמכים על ידי אנשים וגורמים רבים בארץ ובחו"ל, וכאן המקום להזכיר את ראש המועצה אלון נבות ואת ואלי קורנליוס, אמא של קרן נחושתן, אשר אימצה את הגן ועוסקת בהולנד בפעילויות רבות ובשיתוף עם גופים שונים לקידום ולטיפוח של הגן.
לא אוכל להזכיר את כל מי שתרם, אבל אומר תודה רבה ואהבה גדולה לכולם, על תמיכה אין סופית עד להקמת בית הספר, אינשאללה
