מעיין בבוסתן - עין בוסתן - חדשות סתיו 2011 בעין בוסתן
sign
זורעים זרעים של תקוה ושלום
  עברית| English| français|  عربي| Nederlands| Deutsch|
קרקס בעין בוסתן  |  
תומכים וחברים יקרים באשר אתם – בהולנד, באנגליה,גרמניה בצ'כיה, בצרפת, בארה"ב, באוסטליה, בפלסתין, במקומות אחרים או בישראל:

יקרים,
חסנה ואמיר מובילים את הילדים דרך שער הפרחים. צילום: טל גליק

עברו כחודשיים מאז החלה שנת הלימודים, ומספר חודשים מאז כתבתי לכם חדשות. יש ביניכם שכתבו וביקשו לדעת – תודה לכם, כל פנייה שלכם אלי נתנה לי כוח להתמיד ולדבוק בהחלטה ובעשייה. תודה גם לאלה ביניכם שהמתינו בסבלנות.  ידעתי שאתם תומכים כל הזמן.

ובכן לפני מספר חודשים הבנתי שעלי להיות אחד המורים בעין בוסתן. וכך, למרות שתמיד החזקתי בעמדה שעלי לתמוך במורים ולכן לא אוכל להיות מורה – פשוט הפכתי למורה בקבוצה בוגרת של הגן, יחד עם חסנה עמיתתי, קבוצת פיילוט שזוכה בהעשרה מיוחדת כהכנה לכיתה א'. משרה זו נוספה על שאר עבודות שאני עושה, ומובן שזה לא פשוט, אך אני מרגיש טוב ושמח בהחלטתי. המגע עם הילדים ממלא אותי כוחות ומאזן את הפעילות האדמיניסטרטיבית והמגע עם מבוגרים כמנהל העמותה. לאלו מבינכם שאינם יודעים אספר שבשנים 1998-1999 שהיתי בלונדון ועברתי הכשרה של מורי ולדורף (London Waldorf Teachers Training Seminar)  בריכוזו של המורה הותיק והיזם הבלתי נלאה, ד"ר בריאן מאסטרס. מאז שימשתי כמורה למוסיקה בשני בתי הספר באזור – ביה"ס בהרדוף וביה"ס "שקד" בטבעון, בו לומדים בני הבכור וביתי.

משימות רבות מאוד היו לנו בקיץ. שכרנו מבנה נוסף לא הרחק מהמבנה המוכר שבו פועל עדין הגן הותיק, שזכה בנתיים לשם: "ראודת אל דאליה" (גן הגפן) על שם שיח הגפן היפה המקדם את הנכנסים אליו. המבנה ה"חדש" לא היה בכלל חדש. למעשה הוא כלל לא היה בשימוש ב-15 השנים האחרונות, ובעל הבית כלל לא התכוון להפוך אותו לשמיש. אלא שאנו מצאנו אותו טוב וראוי, ובסופו של דבר השתכנע בעל הבית ואישר זאת. עבודה רבה מאוד היתה לנו, גדר נמתחה סביב לכל החצר, ושערי עץ נבנו והוצבו. הפסולת נוקתה מן החצר, והשטח כולו עבר שינוי: אדמה מיותרת נאספה לכדי גבעה קטנה, שמאפשרת לילדים לטפס ולקפוץ, ויוצרת עניין בחצר. אדמה טובה הובאה ופוזרה על השטח כולו. שביל בטון נוצק, ומערכת השקייה הוצבה כדי שנוכל להפריח את השממה. חללי הגן עוצבו מחדש ופסנתר, מקררים ותנורים, וילונות, בובות וקוביות - - כל אלה  הגיעו כתרומות לגן.  כל זה נעשה בזמן קצר מאוד, כשכל הצוות מכשיר עצמו לעוד שנת פעילות, גדושה ועמוסה יותר מאי פעם, וכאשר כמחצית מהצוות חוגגת את חודש הרמאדן – דבר הכרוך בצום יומיומי. שאלות רבות נותרו פתוחות וידענו שנצטרך לענות עליהן בהמשך, תוך כדי עבודה. קלטנו משפחות חדשות רבות, ואף אנשי צוות, וילדים רבים עברו מגן צעיר לגן בוגר.

מה אוכל לומר, כשאני כותב כל זאת, ומסתכל על כך לאחור, איני מבין איך זה היה אפשרי... אך הנה – פתחנו שנה נוספת. וזה הזמן להודות לכל ההורים והתומכים הנדיבים והנהדרים שהקדישו שבתות וימי חופש בעבודה מפרכת! זה הזמן להוסיף תודה לכל התורמים – מי בחפצים ומי בכסף. תודה לכולכם, בלעדיכם זה לא היה אפשרי! זה אתם שמשנים את המציאות והופכים אותה לטובה ויפה יותר.

צוות עין בוסתן

אם כן, במתחם דאליה הותיק ("דאליה" - ערבית ל"גפן", ע"ש הגפן היפה המשתרג בכניסה לגן) פועל הגן הותיק, ולצדו פועל פעוטון. במתחם "ניסאן" החדש  ("אביב" בערבית, וחודש ניסן, בעברית - מחודשי האביב) פועל הגן הבוגר, וכן קבוצת העשרה מיוחדת של ה"גדולים" עם צמד המחנכים חסנה ואמיר (זה אני) ועמנו גם לידיה, המורה למלאכת יד, יעל המורה לאנגלית, ומירב המורה לאוריתמיה, ובנוסף עובדות עימנו גם בנות השירות.

פרט לצוות הפדגוגי ממשיכים ועובדים עמנו בצדי האדמיניסטרטיבי רחל אשת קשרי התמיכה וגיוס המשאבים, אורן מנהל החשבונות ועאוני רואה החשבון, ולאחרונה הצטרפה אלינו גם רונית פן, שבאופן שוטף קוראת וממיינת את המיילים הנשלחים לעמותה! לא נשכח גם את האמהות המתנדבות לסיוע רציף בתקשורת עם משרד החינוך, בעיצוב החצר ובעוד תחומים – אורית, לי וארנה. ובוועד המנהל של העמותה – איתמר ואלי. אני, אמיר, ממשיך ומנהל את הפרויקט בפועל. ויסלחו לי אחרים שלא ציינתי שמם – תודה לאל אנו הולכים ומתרבים. המון תודה והערכה לכל הצוות המוכשר הזה, שבורא מציאות טובה יותר לכולנו.

אישית התחלתי את עבודתי עם חסנה בשנה שעברה סביב חודש אפריל. נפגשנו כמה שרק יכולנו. שוחחנו וגיבשנו תפיסה משותפת של האתגר הניצב לפנינו. נפגשנו עם הורים שאט אט הפכו יותר ויותר מחויבים ומעונינים. כל אחד בזמנו – ולעיתים ביחד – נכנסנו לבתי ספר שונים והתבוננו. קיבלתי דוגמאות נהדרות של מורים משכמם ומעלה. שוחחתי עם מורים ותיקים – ממוריהם של ילדי שלי, קיבלתי המון עידוד ואף אינפורמציה שימושית ביותר. הוצאתי חומרים ישנים, מחברות וספרים והתחלתי חוזר אל החומר. אספנו יחד סיפורים ורעיונות. גיבשנו תכניות. בבקרים השתדלתי לצאת אל הטבע ולאסוף רשמים, לצפות בהשתאות בהשתנות המתמידה של עולמנו היפה, כפי שהייתי רוצה שיחושו תלמידינו בכיתה. השתדלתי לבלות הרבה וטוב על ילדי שלי. יום אחר יום ראיתי וחשתי – בהתרגשות מהולה בחשש קל - איך מתקרב המועד הנכסף, יום תחילת שנת הלימודים.
צילום: טל גליק

ועדיין השאלות היו רבות, ולא ברור היה מי יוכל לתמוך בנו פדגוגית. ולא ברור היה לי אם בכלל נזכה לתמיכה שאנו זקוקים לה לשם הצלחת הצעד הענק הזה קדימה - אמנם גיבשנו רעיונות משך שש שנות פעילות הגן, אך בפועל הרי מעולם לא עשינו זאת קודם, ובעצם, עד כמה שידיעתי משגת, מעולם הדבר לא נעשה:

איך נעבוד בשתי שפות בוקר בוקר? איך נשיר? איך נצא למסלול? איך יקבלו הילדים את קיומן של שתי שפות יחד בקבוצה אחת קטנה? את קיומם של שני סטים של אותיות (ראו גם "סיפור האותיות")? את השירים בשפה שאינה שפת אמם? איך יקבלו אותי? את חסנה? איך יתקבל אצל הילדים ובעולם כולו הרעיון המהפכני שלנו?


כמרפא לכל הקשיים והשאלות היתה בלבי אמונה אחת ברורה כשמש, והיא עדיין שם, סוללת לי את הדרך. ואמונה זו כוחה חזק ללא מילים, כתמצית רוחנית שיורדת עלי מלמעלה, ומציפה את כולי, וממלאה את בטני ואת בית חזי באור ובאהבה. ואם בכל זאת היתה אמונה זו מנוסחת במילים, הרי שזו היתה לשונה: ילדים אלו יזכו  לדבר שלא יסולא בפז. כי אין דבר החשוב בחינוך יותר מאהבת הזולת.בערבית:  "אחביב לאחיכה כמאא תוחיב לנפסיכה." ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה  וזו כל החכמה על רגל אחת. וזהו צו השעה, ומשימה בינלאומית – שלנו ושל כל אחיותינו ואחינו בני האדם. כי אין אפשרות להתקדם ולהתפתח מבלי לקיים צו זה. ואין דרך אל הנשגב אלא דרך ליבו של האחר ודרך עיניו. ובאמת באה העת לשינוי בתודעה האנושית.

ולנו, הפעילים בעין בוסתן, ניתנה הזדמנות גדולה. אולי הגדולה מכולן. כי כדי לשנות את העולם יש לשנות את החינוך – כך אמר יאנוש קורצ'ק האגדי, והוא ממורינו החשובים. והרי ילדינו אינם רכושנו. הם פרי געגועי החיים לעצמם –ואל לנו לנסות להפכם לשכמותנו, כך כתב ג'וברן חליל ג'וברן הגאון, והוא נר לרגלינו מתחילת דרכנו החינוכית.. נהפוך הוא: עלינו רק לאפשר להם, והם יראו לנו את הדרך להיכליו המקודשים של העתיד. ולפי ד"ר רודולף שטיינר, כל חינוך הוא חינוך עצמי. ואנו עושים כמיטב יכולתנו כדי לחנך עצמנו באומץ ובלי הנחות.

מזג האויר מצטנן באזורנו בימים אלו ואנו זוכים בסתיו יפה. המוסלמים אשר בינינו חגגו זה עתה את חג הקורבן – עיד אל אדחא. כול עאם ואינתו בח'יר! היהודים אשר בינינו חגגו את חגי תשרי – שנה חדשה החלה לפי ספירת היהודים, ובחצר בתינועמדה  סוכה יפה, המציינת עבורי, לצד דברים אחרים, את חשיבות האירוח. אירוח השכן, הקרוב והרחוק, וקבלתו כפי שהוא – דומה ושונה ממני. שנה טובה וחג שמח! מכתב זה יגיע אל דוברי שפות אחרות בחודש הקרוב, ויש ביניכם גם נוצרים רבים. חג המולד קרוב, ובפתח כבר ממתינה שנה אזרחית חדשה – 2012. שנה טובה וחג שמח!

אני פונה אליכם אישית, כי רבים מכם אני מכיר באופן אישי, והייתי שמח לראות פניכם. רבים אחרים טרם פגשתי, ואני מחכה ומצפה להזדמנות. עוד משימות רבות לפנינו, כי החלה שנה של צעד גדול וחשוב, ורגלינו עוד אינן יציבות: השימוש בשיטת החינוך של ולדורף בלימוד כתיבה, קריאה וחשבון בשתי שפות חדש עבורנו, וחדש בעולם. ולשם כך אנו זקוקים לתמיכתכם הנדיבה, כי אמונתי מבוססת על הכוחות שאתם שולחים לנו. ומתוך אמונה זו והאהבה הנשלחת אלינו מגיעות גם התרומות החומריות. ולקיומה של כיתה שכזו, ולפתיחת קבוצות נוספות, אנו צריכים משאבים רבים, היות שאנשי צוות רבים נדרשים לעשות דברים שמעולם לא ניסו.

אני מברך כל אחת ואחד מכם, ומאחל לכל אחת ואחד מכם אושר ושפע, שתזכו לראות ברכה בעמלכם, שתירוו נחת עם יקיריכם, ושנדע כולנו לחלוק את כל הטוב שניתן לנו בעולמנו היפה. מי ייתן ובשנה זו הבאה עלינו לטובה יתחזקו הקשרים בינינו, ויתבהר לעוד ועוד אנשים שאנו משפחה אחת, ושהערבות בינינו היא תנאי הכרחי להמשך התפתחותנו. כמנהל עין בוסתן אני מתחייב בזאת לעשות כל שביכולתי לשם כך, להרחיב ולהעמיק ככל שניתן את עבודתנו.

באהבה

אמיר שלומיאן 

 כיתה דו לשונית בעין בוסתן
למעלה - חסנה ואמיר, בעין בוסתן, צילום: טל גליק

 

 
Date & Time
 



מעיין בבוסתן (עין בוסתן) חילף אום ראשד, בוסמת טבעון
כתובת לדואר: ת.ד 206, קרית טבעון  36011 

 Tel 972-53-3657027  Fax 972-4-9833688 
info@ein-bustan.org