וולדורף לשני עמים: לקראת בית ספר

סיכום ביניים, אוגוסט 2010

אמיר שלומיאן

 

מה באשר לבית ספר ולדורף דו לשוני? השנה התקבצה קבוצה של כ-10 פעילים, בכוונה

לפתוח כתה א' ייחודית מסוגה בעולם בספטמבר 2011 . היו הרבה דיונים לגבי האפשרות

והנחיצות, אך עיקר האנרגיה הושקע בשאלה הפרקטית: איך עושים זאת? לנגד עינינו ראינו

כל הזמן את הצורך הנובע מקיום הגן: ילדים מסיימים את גן הילדים וזקוקים להמשך הולם.

אנו עובדים בארבעה מישורים:

 

1.פדגוגית - כיצד תפעל כתת ולדורף דו לשונית? בחנו אילו שיעורים יוכלו דוברי שתי

השפות השונות ללמוד ביחד, ובאילו מוטב שייפרדו ל"קבוצות שפה" דהיינו: דוברי

העברית בנפרד ודוברי הערבית בנפרד. דנו בשאלה האם יהיה בכתה זו מחנך יחיד, או

שני מחנכים - אחד דובר עברית מבית, ושני דובר ערבית מבית . דנו בשאלה אילו

תקופות יילמדו באיזו אופן, מהי ההכשרה הנכונה למורים אלו לעבור, וכיצד נוכל לעזור

להם להגיע להכרות ולאמון שיידרשו מהם בעבודה משותפת, מי צריך לשבת בקולגיום,

מהי קבוצת המורים והתרפיסטים שעובדים עם הכתה ועוד.

 

2.ארגונית - נשאלה השאלה איפה נכון יהיה להקים את בית הספר? האם כדאי להצטרף

לבית ספר קיים או לפתוח בית ספר חדש? עם אילו רשויות צריך ליצור קשר, ואיך ליצור

קשר עם רשויות אלו? ועוד.

 

3.גיוס מורים - בין אנשי הצוות שמעוניינים לעבוד עם הכתה הראשונה נמנים מספר מורים

דוברי ערבית, המכירים היטב את חינוך ולדורף, אם כי אינם בעלי נסיון מעשי רב בשיטה.

 מאידך, יש לאלו ניסיון רב בדו-לשוניות מעצם היותם דוברי ערבית במדינה שבה

מתחייבת ידיעת עברית להתנהלות יומיומית. אחת\ד מהם יהיה\תהיה מחנך\ת בכתה

הראשונה. אחרים יוכלו להצטרף לצוות בשנים הבאות, כשתפתחנה הכיתות הבאות.  

כרגע נבדק מודל לפיו יש לכתה שני מחנכים – האחד בן לתרבות דוברת הערבית והשני

בן לתרבות דוברת העברית. בנוסף, יהיו: מורה לאנגלית; מורה למוסיקה; מורה למלאכת

יד ומורה לאוריתמיה.

 

4.גיוס וגיבוש קבוצת ההורים – על משימתו של צוות זה ארחיב מעט, שכן אם יהיו

תלמידים אפשר שתהיה כתה, ואם לא – אי אפשר. תמונת המצב של חינוך ולדורף

בקרית טבעון מצביעה על ביקוש רב מהיצע: מדי שנה מתמלאים גני הילדים של עמותת

שקד (העמותה המפעילה את חינוך ולדורף בקרית טבעון ( ומשפחות רבות אינן מוצאות

להן מקום. עובדה זו משפיעה לטובה על הביקוש לגננו שלנו – הורים תושבי טבעון

מתגברים על חששותיהם ובודקים את האפשרות של חינוך ולדורף דו לשוני לאור

העובדה שאין מקום במוסדות הולדורף החד-לשוניים. אני רואה בכך מגמה מבורכת:

רבים מהם מגלים את הערך המוסף של החינוך הדו-לשוני והרב תרבותי כיתרון, שאינו

נופל בערכו מעקרונות חינוכיים יקרי מציאות.

 

בקרב האוכלוסייה הערבית באזור, הרוב אינו מכיר את שיטת ולדורף. המשיכה של דוברי

הערבית לגן נובעת משמו הטוב, שם שנבנה אט אט במהלך 5 השנים של קיום הגן;

מהעובדה שילדים דוברי ערבית יכולים ללמוד את השפה העברית בגן, עובדה שתעזור להם

בעתיד; ולעיתים גם מהעובדה שזהו חינוך רב תרבותי, ערבי-יהודי.

מראש נלקחה בחשבון האפשרות שלא יהיה זה פשוט לצרף משפחות דוברות ערבית

לפרויקט הכתה המשותפת, בזמן שמשפחות יהודיות תמצאנה בקלות יחסית.

 

 עם כל זאת, ארבעה ילדים דוברי ערבית ממתינים לפתיחת הכתה הראשונה בספטמבר

2011 - כולם בוגרי הגן המשותף שלנו תכניתנו היא לצרף אליהם ארבע משפחות יהודיות

כבר בחודשים ספטמבר-אוקטובר, ולא יאוחר מסוף השנה האזרחית. כך, עם 8 משפחות,

ניצור קבוצה חזקה שתצא לדרך בין אם יצטרפו אליה אחרים ובין אם לא. במקרה זה האיכות

של כיתה ראשונה מסוגה, שמתווה דרך ויוצרת פדגוגיה ייחודית, חשובה מהכמות. אין לי

ספק שההצלחה תביא עמה את הכמות.

 

לא אחת הרהרתי השנה בשאלה מה הלאה. ככל שאנו מעמיקים בעשייה, כך מתבהר לי

שיש כאן מפתח מוצלח במיוחד למתן החינוך שילדינו באמת ראויים לו, וליצירת עתיד טוב

יותר. חינוך המאפשר הכרה ואהדה של הזולת, אחר ושונה ככל שיהיה, הוא לדעתי החינוך

הראוי לכולנו. שכן לתפיסתי, הדרך אל החופש והצמיחה הרוחנית עובר בליבו של הזולת,

בהקשבה כנה לצרכיו ולכאביו ובאהבת חינם. איך עלינו להגדיל את הפרויקט הזה מבלי

לרדת ברמתו? איך נוכל לאפשר לעוד ילדים, מעוד מקומות, לקבל את המגיע להם – גנים

כמו עין-בוסתן ובתי ספר בהתאם?

 

אני נותן מבטחי בדרך. לה התשובות.

 

באהבה

 

אמיר שלומיאן