ניצני שלום/ אמיר שלומיאן
בשנים האחרונות גיבשתי לעצמי תמונה פנימית, שנותנת לי מקור כוח ברגעי משבר כמו בימים טובים: אני רואה עץ שקדייה המבשר את האביב ועליו פרח ראשון בצדו האחד. את צדו השני איני רואה, אף לא את תפרחתו כפי שתיראה בעוד ימים מספר. אני ממשיל את גן הילדים שלנו ואת היזמה להשתמש בחינוך ולדורף כגשר בין התרבויות השונות החיות באזורנו לאותו פרח אחד על עץ השקדייה, ושואל את עצמי:
האם יתכן שעוד פרחים מתעוררים לפריחה בצדדיו הלא נראים של העץ? האם יתכן שהגיע
עת הפריחה, ומחר ומחרתיים יתווספו פרחים נוספים, רבים ומחזקים?
בסוף חודש יוני האחרון נסעתי כנציג ארגון סלאם שלום, התומך בפרויקט עין בוסתן, לכנס בירדן. התאספו בעמן, בירת ירדן, כ-50 איש ממדינות שונות במזרח התיכון, לסוף שבוע ארוך של ארגון United Religions Initiative פרט לישראלים ולפלסטינים בני דתות שונות היו גם לבנונים, ירדנים, מצרים, עירקים, איראנים, מרוקאים,טוניסאים, אלג'יראים, וגם בחורה אחת מהאמירויות המאוחדות.
המכנה המשותף של כל המשתתפים הוא פעילותם ביוזמות שונות שכולן בין דתיות, ובדרך
זו או אחרת פועלות להפחתת האלימות הפועלת בסילופים שונים בשם הדת. וזו כוונתו של
ארגון ה-URI שחגג השנה עשור לקיומו: להפגיש בין אנשים מארגונים,כאלה על מנת לעודד
פעילות משותפת, כרשת עולמית גדולה וכלל אנושית. בין החברים שפגשתי יש שעובדים עם
בני נוער שיעים וסונים, יש שמגשרים בין תפיסות העולם המוסלמיות ואלו הזורואסטריות,
ואנשי דת מוסלמים, יהודים ונוצרים הקוראים לסובלנות בשם דתם שלהם. הפעילות כללה
הרצאות ושיחות.
ישבתי לארוחת הבוקר בשולחנן של חברות אירניות וחברים מעיראק. היתה זו לי הפעם הראשונה לפגוש אנשים ממדינות אלו ולשוחח עמם. הם גילו עניין רב בשמי הפרטי, שהוא שם ערבי עוד לפני שהיה לשם עברי, ושם משפחתי, שהוא שם אירני. סיפרתי להם עד כמה אני נרגש לפגוש אנשים שמדברים בשפתו של סבי - פרסית, ואנשים שבאים ממקום הולדתו של אבי - בגדאד. בשבת הצטרפו אלינו עוד כ-50 איש ממקומות רבים ושונים בעולם, והם מנהלי אזורי פעילות שונים של URI שבאו לחגיגות העשור של הארגון. שמעתי מאחורי קריאה "אמיר!" וכשהסתובבתי פגשתי לשמחתי ולהפתעתי את אמיר הפעיל מהפיליפינים. שלל שפות ופרצופים מרהיב, ותלבושות מסוגננות ממקומות שוני: ברזיל והודו, קניה ואינדונזיה, ועוד ועוד.
שמחתי לנגן עם בישווה דב, נגן טבלות פנומנלי מהודו, וכן עם המוסיקאים הנהדרים מקבוצת מוזאיק,שחבריה ישראלים, ירדנים ולבנונים.
עבורי האפשרות להיות חלק מפעילות-רשת שכזו היא נחמה גדולה ונותנת כוח. למרות
שידעתי שאכן חייבים להיות פרחים נוספים על העץ, הרי זו הפתעה גדולה לראות את אחיי
ואחיותיי במלוא יופים והדרם.
