הזמן עף לו יחד עם רוחות הסתיו, ועוד לפני שהספקנו לשים לב פתחנו שנה חדשה, הסתיים צום הרמדאן וחגגנו את איד אלפיטר.
אפילו יום כיפור כבר מאחורינו.
רציתי לספר בכמה מילים על הצגה בה צפיתי עם ילדי גן הבוגרים לכבוד תחילת השנה.
ההצגה "אור בארץ הנמנומים" הוצגה ע"י מיכל ואפרת סטודנטיות לדרמה וחינוך. הילדים חיכו בחוץ באוירת ציפיה בזמן שהמציגות סידרו את התפאורה, ואז נכנסו בהתרגשות שמהר מאד הפכה לגל צחוקים והשתתפות בהצגה. איבתיסאם תרגמה את הנאמר בעברית לערבית בין לבין צחוק שלה...
הסיפור על ילד בדמות בובה שנולד בארץ בה כולם כל הזמן ישנים, מפריע לכולם ומוגלה לים ע"י המלכה. אח"כ מגיע לארץ בה כולם כל הזמן ערים, ולבסוף הוא מוצא דמות אשר עוזרת לו למצוא את האיזון בעולמו.
האביזרים בהצגה מעטים אך השימוש בהם רב ומגוון- שמיכת תכלת הופכת משמיכה, לתינוק ולים. בהצגה משולבת נגינת חלילית ונבל שהופכים את הצפיה בה לקסומה.
הישיבה יחד הורים וילדים דוברי ערבית ועברית אינה מובנת מאליה, ותמיד יש בה משהו מרגש ונכון...
שתהיה זו פתיחה טובה לשנה מרגשת ומוצלחת לכולם!
שירי אסייג, אמא של תמר מגן הבוגרים, ושל גל בוגרת הגן.
