peace_pedagogy_he
sign
זורעים זרעים של תקוה ושלום
  עברית| English| français|  عربي| Nederlands| Deutsch|
קרקס בעין בוסתן  |  
על פדגוגיה של שלום
מאת קורניליס בוגַרד
תרגום: רחל גוטליב
 
המאמר פורסם בגיליון פברואר-מרץ של כתב העת "אדם עולם - חיים לאור האנתרופוסופיה" 
 
 
מהי פדגוגיה של שלום? ( peace pedagogy)
 ילדים משחקים יחד בעין בוסתן
תהליך החינוך מתרחש בדרך-כלל בסביבה תרבותית שחיים בה המחנך והילד, על כל המנהגים, הערכים והנורמות המאפיינים סביבה תרבותית זו. במקרים מסוימים, תהליך החינוך הרגיל  אינו יכול לספק את צורכי הילדים באופן הולם, לדוגמה כאשר הם חוֹוים טראומה בעקבות חוויה של מלחמה או אסון טבע (1). במקרים שכאלה, התהליך החינוכי יכול לתמוך בתהליך הטיפולי. המחנך זקוק להכשרה מיוחדת לעבודה חינוכית מעין זו. (2) דוגמה אחרת למצב חריג היא כאשר יש מתחים בין שתי תרבויות שכנות. במקרה הזה, מתווספת לפדגוגיה משימה של בניית גשרים בין התרבויות, והיא נהפכת לפדגוגיה של שלום. פדגוגיה זו נזקקת לאיכויות מיוחדות ולניסיון מעשי מיוחד, שבמידה רבה עדיין דורשים פיתוח כיוון שתחום זה חדש ולא מוכר יחסית.
 
גן ולדורף עין בוסתן שבישראל מהווה ניסיון לבנות גשר בין האוכלוסייה הערבית ליהודית. (3) היָזמה התחילה מתוך שאיפה לחברה אנושית יותר ובניסיון לאזור אומץ ולצעוד צעד מעשי בכיוון הזה. בדרך התברר כי יש ליישב שאלות רבות שלא היה אפשר לחזותן מתחילה. כאשר המושגים המקובלים, המנהגים הרגילים והנסיבות אינם מתאימים עוד למהלך חייך, יש להעמידם בסימן שאלה ולבחון אותם מחדש. התהליך הזה קשה ומרגש, ועם זאת הוא יכול לפתוח פתח לנקודות מבט חדשות – לא רק בתחום החינוך אלא גם בתחומים של יחסים חברתיים, תרבות ודת.
 
מה המשמעות המעשית של פדגוגיית השלום?
ילד צעיר מטמיע את סביבתו באמצעות החיקוי. כאשר הסביבה החיצונית מעניקה דוגמה עקבית וברורה, הכול מתרחש על מי מנוחות. הילד חש באופן טבעי: "העולם שסביבי הוא טוב." זאת התחושה הבסיסית שכל ילד וילד נושא עמו מעולם הרוח, שזה עתה הגיח ממנו. כאשר הסביבה אינה מעניקה דוּגמה עקבית וברורה והעולם מתחלק ל"טובים" ולאחרים שהם "רעים" בגלל השתייכותם לדת או תרבות מסוימות, הילד מפנים את התמונות הללו עמוק בנפשו. הניסיון להשתחרר מה"מתנות" התרבותיות הללו לאחר-מכן, כאדם בוגר, עלול להיות קשה מאוד. אבנר מצליח-חנוך, אבא בגן "עין בוסתן," כתב על כך:
"אבל אגם [בנו של הכותב] [...] בא לשם נקי מהפחדים והדעות הקדומות שהושרשו אי-שם בילדותי במערכת החינוך בה אני גדלתי ומהם אני מנסה להיפטר כל חיי [...] אני מביט בו מוקסם וחושב לעצמי: למה זה כל-כך מסובך לחיות במדינה הזאת ביחד? הרי זה יכול היה להיות כל-כך פשוט. כמו הילדים האלה בגן [...] אני מבין לעומק את המשמעות של שליחת אגם לגן הזה. הילד שלי יגדל להיות אדם עם פחות פחדים ודעות קדומות ממני. חבריו הערבים, גם הם יגדלו להביט על בן התרבות השכנה כעל אדם ככל האדם. אנשים כאלה יוכלו לחיות חיי שלום זה עם זה. לא מתוך אידיאולוגיה. מתוך אמת פנימית." (אבנר מצליח חנוך, נובמבר 2007, פורסם באתר “עין בוסתן”)
 
כיצד אפשר להעניק לילדים במצבים מתוחים מעין אלה סביבה שאינה מטביעה חותם של פחד, חוסר אמון והעדר עניין? כיצד אפשר להפגיש אותם עם התרבות של האחר, בלי שיאבדו את זהותם העצמית התרבותית? בהדרגתיות מתברר היקף ההשלכות של פדגוגיית השלום. כשאתה מתחיל לחשוב על תרבותך ועל תרבות שכניך, מתרחש תהליך שבו אתה   עשוי להשתחרר מתבניות מחשבה וממנהגי העבר הקודמים ולפתח גישה מודעת יותר ואינדיבידואלית יותר לחייך הדתיים והתרבותיים. . התהליך מתחדד כאשר חולקים חלל חברתי אחד עם תרבות אחרת, כפי שעושים בגן עין בוסתן. הם מציינים חגים של התרבות הערבית ושל התרבות היהודית והמחנכים מדברים עם הילדים בשתי השפות.
 
פדגוגיה ודת
אם אתה מבקש לחגוג את חגי שתי הדתות יחדיו, תיאלץ להתמודד עם השאלה כיצד לבחור חג זה או אחר. מתברר שמבחינת נקודת המבט הדתית, בחירותיך עשויות להיות שונות משיהיו מנקודת המבט הפדגוגית. החגים בגני ולדורף משרתים את התהליך החינוכי ויש להם חשיבות גדולה. חוויית עונות-השנה של הטבע חשובה כי היא ממקמת את הילד בזמן ובטבע. לילד הצעיר יש חוש דתי באופן טבעי, ואין צורך להוסיף עליו תורה דתית או הצהרת אמונה. על-כן, המחנך רשאי לבחור תבניות המתאימות למציאות הפנימית של הילד הצעיר.
בימי קדם, חוו בני-האדם קשר דתי פתוח וטבעי עם העולם, כפי שעדיין חווה הילד הצעיר. על-כן, יש בגן ולדורף תבניות ותכנים דתיים מהעבר, שהתאימו לאופיים ולמשימותיהם של עמים ספציפיים בתקופה שהתהוו בה. "מחנך השלום" הוא בראש ובראשונה מחנך, אך הוא משתדל לשלב אלמנטים משתי התרבויות בתהליך החינוך, מתוך תקווה שילדי שתי התרבויות יזכו להכיר זה את זה ולבטוח זה בזה, כדי לחיות בשלום באורח טבעי.
 
הדת בעבר ובעת החדשה
ברמה מסוימת, אפשר לראות בחגים פעילויות חברתיות: אתה בוחר את החגים הנחמדים ביותר ונהנה מהחוויה המשותפת. אך בנקודת מבט זו יש התעלמות מערכם של החגים הן מהבחינה הפדגוגית הן מהבחינה הדתית. לכל דת ודת יש אופי שונה ותוכן שונה. משמעות המילה religion (דת) היא "חיבור מחדש" (מלטינית: re-leggere). הדת במהותה היא אמצעי לטיפוח הקשר עם עולם-הרוח. כל מה שנוסף עליה אינו קשור למהות הדת. אך כאשר חדלים לראות כמובנות מאליהן את התבניות המסורתיות שנוצרו, עלינו למצוא רמה אחרת להבנת המשמעות הדתית של החגים ושל התפילות והשירים. באופן מהותי, הדבר מוליך לסוגיה של חיפוש חוויה עצמאית, כדי לבחון את המציאות הרוחנית.
·       האם האלוהים של היהודים, המוסלמים והנוצרים הוא אל זהה?
·       לאילו חוויות פנימיות מכוונות שלוש הדתות במהותן?
·       כיצד נוכל למצוא גישה אל המציאות הפנימית של האחר?
·       האם אני מאבד את הקשר שלי אל העולם הרוחני, כאשר אני משחרר את עצמי מכבלי המנהגים והנורמות המקובלים? ואם אעשה זאת, כיצד אכוון את עצמי?
·       האם איני בוגד בסביבה התרבותית שלי, כאשר אני מתחיל לפתח נקודת מבט אישית ועצמאית יותר?
 
 
בימי קדם, יכלו בני-האדם לראות את העולם הרוחני ביתר בטבעיות, בדיוק באופן שבו אנו מבחינים בעולם הגשמי בימינו. עדויות דתיות רבות מתרבויות עתיקות מלמדות על תובנות רוחניות אלה. בתקופה החדשה התרחקה החוויה החיה של עולם הרוח מהישג ידם של בני-האדם. אנו חווים את המציאות הפנימית בתוכנו, במחשבתנו. כך, חיזוק ורענון דרך המחשבה יכולים להוביל להתפתחות גישה חדשה למציאות הרוחנית, ובדרך זו לעזור לפתח השקפת עולם דתית עצמאית המכוונת את הרגשות והמעשים. העימות הזה הכרחי בכדי להכיר שתי דתות בצורה פתוחה, מתוך מציאת גשר המאפשר מפגש ולמידה. במצב הזה, יש לחפש נקודות מבט חדשות ואידיאלים חדשים שיכוונו אתהמעשים.
 
אמיר שלומיאן בדיווחיו מזכיר מושגים כגון אחווה, כבוד, עניין וחמלה. בתרבויות הקדומות, לא הכירו בני-האדם את המושגים במילים האלה בהכרח, אך הם חוו את תוכנם ככוח חיוני ומקור חי. ערכים חיוניים מהסוג הזה העניקו כיווּן וזהות לתרבות שלמה, כדרך לפיתוח תכונה נבחרת באנושות, ומצאו את ביטוים באֵלים חיים שסגדו להם. לדוגמה, אפשר לחוות את החמלה וידיעת העצמי בישות של בודהה. אפשר לראות בזֶאוּס, באַתֵנָה או באִיסיס את התגלמות הפנים הרבות של החכמה. אפשר לחוות תכונות מסוימות של אהבה שהתגלמו באפרודיטה, בפְרֵיַ‏ה [אלת האהבה במיתולוגיה הצפונית] ובעַשְׁתֹּרֶת [אלת האהבה, הפריון והמלחמה של אשור ובבל העתיקה].
 
אחוות האדם, אהבה וחירות פנימית מאפיינים את ישותו של ישוע בבשורות הברית החדשה ובקוראן. האל הבורא נמצא במרכז האוריינטציה הדתית של הדתות המונותיאיסטיות. ערך השלמות ואחדות הטבע והאדם מתקשרים למושג הזה. אספקטים משלמות זו אפשר למצוא גם בטאו הסיני. ישותו של כריסטוס-לוגוס (4) מתקשרת ליכולות של בריאת העולם, ידיעת הנשגב וחיבור-מחדש מודע אל האל הבורא.
גם אם אינך מבקש לקשר את הערכים הללו עם ישויות אלוהיות, הם כוחות בעלי עָצמה. כאשר אתה מזדהה עם ערך שכזה, אתה מפעיל כוחות ומשנה את עולמך. בדרך הזאת, כל יחיד ויחיד יכול לבחור את ערכיו ולפתח חיי דת עצמיים. הדת המודרנית, אם כן, מתחברת למודעות היחיד, למצפוּן, לאחריות ולחופש.
 
חינוך ולדורף וחינוך לשלום
מייסדי גן עין בוסתן בחרו בחינוך ולדורף מתוך אמונה שחינוך זה ייטיב לשרת את ערכיהם. מדוע? כיצד חינוך ולדורף יכול לתמוך בתהליכים של חינוך לשלום? אחד המאפיינים החשובים ביותר של חינוך ולדורף הוא היותו נובע מידע כללי-אוניברסלי על ישות האדם. הידע הזה הוכיח את עצמו כשימושי בכל תרבויות העולם, ועל-כן כיום יש בתי-ספר ולדורף בסין, בברזיל, במדינות אפריקה, במדינות המערב, בהודו, במצרים, בישראל, בפקיסטן, בלבנון ובמדינות אחרות. ידע כללי על אודות ישות האדם עשוי לסייע גם בהעמקת ההבנה של תרבויות ודתות. דיווחי ההורים והמורים מעין בוסתן ממחישים שהמפגש בין שתי תרבויות אינו קל. מעניין לעקוב אחר ניסיונותיהם של חברי עין בוסתן למצוא פתרונות לסוגיות כגון דרך ציון השבת היהודית ויום השישי המוסלמי וכיצד להתמודד עם שתי שפות, עם שירים ועם תפילות. כיצד בוחרים איזה חג לציין? מדוע קובעים שראש-השנה לאילנות (ט"ו בשבט) מתאים לילדים יותר מהלימוד על חורבן בית-המקדש? גם בתי-ספר ולדורף כלליים ראוי שיבקרו את עצמם באופן שוטף, ובאופן מודע יחדשו שיטות ומסורות.
עוד סיבה לערך המוסף של חינוך ולדורף כחינוך לשלום נעוצה בהבנה של הילד לא רק מבחינת התפתחותו האינטלקטואלית והקוגניטיבית אלא מתוך החשיבות שהיא מעניקה לחיי הרגש, לחברה וליכולות העשייה. לאמנויות מקום חשוב בתהליך החינוך בבתי-ספר ולדורף. הן מעשירות את התפתחות הרגשות והחושים ומעניקות גישה מלאת חִיוּת לתוכן הלימוד. כמו-כן, ההתייחסות אל הטבע בבתי-ספר ולדורף היא בעלת ערך חינוכי חשוב: חוויית עונות-השנה, ההתוודעות אל תהליך הצמיחה בטבע והכרת חומרי הטבע; כל אלה רכיבים המסייעים להתפתחות יכולת ההתבוננות ויוצרים מרחב נטול מתח המאפשר בנייה טבעית של גשר בין-תרבותי.
 
פדגוגיית השלום כדרך של חניכה?
החינוך לשלום מאפשר יצירת הזדמנויות להתפתחות, בשל האתגרים שמציבות הנסיבות המיוחדות. המתח והקשיים מעמידים את האדם לפני שאלות רבות ומאיצים בו לחפש דרך אישית להתמודדות עמן. לדוגמה...
·       כיצד אוכל לזהות דבר-מה מהאנושיות שלי במנהגים זרים?
·       כיצד אוכל לחוות את המציאות הרוחנית בדת שלי?
·       מה האופי של הדת שלי, לאילו חוויות היא מובילה?
·       במה החוויות האלה מקבילות לחוויות שדתות אחרות מובילות אליהן?
·       היכן אני מוצא בדת שלי מאפיינים כלל-אנושיים, השייכים גם לבני דתות אחרות?
·       מה המקום והערך של דתות אחרות בדת שלי?
·       אילו משמעויות יש בתקופתנו למסורות העתיקות, למנהגים ולמצוות?
·       האם בתקופתנו אפשר לפתוח נתיב אל עולם הרוח?
 
כל התרבויות מבטאות מאפיינים של האנושות. בתקופות קדומות, היו בני-האדם כבולים למולדתם, לעמם, לתרבותם ולדתם. המצב הזה הוביל לעתים גם למתחים וקרבות. מעניין לעקוב אחר ההיסטוריה, כיצד מצד אחד נהיה האדם אינדיבידואלי יותר ויותר, ומצד אחר כיצד העושר התרבותי והרבגוניות של האנושות נעשו נגישים יותר לכל אדם כיחיד. הדבר הזה אינו מקרי. מסעו של היחיד אל הליבה הרוחנית של נפשו מוביל אותו לחיבור פנימי עם האנושות בכללותה. ככל שאנו מכירים יותר בקשר זה, כך אנו נהיים אנושיים יותר.
 
קורניליס בוגרד, וויטסאן  2008
קורנליוס בוגרד היה מחנך ולדורף במשך שנים רבות וכיום מרצה בנושאי חינוך למורים וגננים במסגרת חינוך ולדורף בצ'כיה ובהולנד. במשך שנים היה פעיל מרכזי בקרן הליאס התומכת ביוזמות שונות אנתרופוסופיות. במסגרת קרן הליאס הקים קבוצת עבודה ששמה לעצמה כמטרה לנסות לתמוך בגן עין בוסתן באירופה בכלל ובהולנד בפרט. קבוצת קרן הליאס שומרת על קשר עם גן עין בוסתן ותומכת בו לוגיסטית ואירגונית.
 
 
הערות שוליים
(1) קראו לדוגמה: "חינוך ולדורף במדינה טוטליטרית – רעידת אדמה בסין," אדם עולם, גיליון 3.
(2) קראו לדוגמה עבודתה של ביאטריס רוטיסהואזר (Beatrice Rutishauser)
ב www.Ipf.ch [הערת המחבר].
המחנכת השוייצרית ביאטריס רוטיסהואזר עובדת בקוסובו ומובילה את ההכשרה המעשית של גננים, מטעם ה IPF (היָזמה למחקר המבוסס על פרקטיקה) והמחלקה הפדגוגית בדורנַך, שווייץ. הגננים לומדים על חינוך ולדורף באופן כללי ולומדים גם כיצד לעבוד עם ילדים ומשפחות שחוו טראומה [הרחבת המתרגמת].
(3)  בקרו באתר של עין בוסתן - http://www.ein-bustan.org
(4) לוגוס מהמילה היוונית λόγος שפירושה חכמה. בתיאולוגיה הנוצרית, כריסטוס-לוגוס מציין את המושג של ישוע כהתגלמות החכמה האלוהית.
(5) בלוח השנה הנוצרי, Whitsun הוא חג השבועות, 50 ימים לאחר חג הפסחא, ומציין את התגלות ישוע אל מבשרי תורתו.
 
Date & Time
 



מעיין בבוסתן (עין בוסתן) חילף אום ראשד, בוסמת טבעון
כתובת לדואר: ת.ד 206, קרית טבעון  36011 

 Tel 972-53-3657027  Fax 972-4-9833688 
info@ein-bustan.org