בניית צעצועים מעץ - ינואר 
2010
תמיד אהבתי לעבוד בעץ. העץ מסמל עבורי את החיים ואת המחזוריות שבהם, את הצורך הטבוע בכל אחד מאיתנו לצמוח ולהתפתח. יכולתו של העץ
להתאים את עצמו לסביבתו היא אחת מנפלאות הטבע בעיניי, וממחיש יותר מכל שיש דברים שורשיים ועמוקים שגם פגעי האדם המודרני לא יכולים להם.
ואז הסתבר לי שאני לא לבד - חולקים את האהבה הזאת עוד הורים אחרים לילדים בגן "עין בוסתן". נפגשנו בשעת ערב, אמהות, אבות, דוברי ערבית ודוברי עברית. ולכולנו הייתה משימה אחת - לבנות צעצועים!
בתוך ענן של נסורת, בין הג'יג-סוו למברגה, בין המשייפת ולפטיש ולמסמר - אפשר היה לראות, להרגיש ולחוות שבמו ידינו אנחנו עוזרים בבנייה של המקום המדהים הזה. וכשעובדים ככה, למען הילדים של כולנו - אין הבדל בין יוסוף ליוסי, או בין דני לאיברהים. מתבונן מהצד היה רואה חבורה חדורת מוטיבציה שמנסה לנצל את מעט הזמן העומד לרשותה למען מטרה משותפת.
כמו העץ, גם אנחנו לומדים להתגבר על פגעי הדעות הקדומות ולהתמקד בצמיחה ובחיים – בילדינו. כמו העץ אנחנו מבינים כי הדרך הטובה ביותר לחיות ביחד היא להכיר האחד את השני, להבין את ההבדלים ולכבד אותם.
אילן אסייג, אבא של גל
בטעינה...