דברי אמיר שלומיאן בחגיגות הפתיחה לגן "מעין בבוסתן":
ערב טוב וברוכים הבאים לחגיגה שלנו, לרגל פתיחת גן הילדים מעיין בבוסתן, גן ילדים רב תרבותי, דובר שתי שפות ערבית ועברית.
נוסיף על השמחה גם את תחילת שנת הלימודים והעבודה, סוף הקיץ – שהרי רחץ אותנו גשם ברכה ראשון. הרמדאן בפתח וכך גם חגי תשרי. אנחנו מודים לכולכם שהגעתם לחגוג אתנו, לתמוך בנו, ומברכים את כולכם בברכות לעונה ולחגים.
לפני שנספר לכם על התכנית, נשמח לספר לכם על היוזמה המבורכת שזכינו להיות חלק ממנה. בחורף שעבר נמנם לו באדמתנו הפורייה רעיון שכבר זמן רב מחפש את השדה בו נכון יהיה לנבוט: בני לאומים שונים חיים באותה הנחלה, שותפים במדינתם, בעתידם, בגורלם: בא הזמן שיעזו לבטוח אלו באלו, בכנות ובאומץ! ואם בא הזמן, הרי זוהי שעת הכושר להנחת אבו יסוד לחינוך משותף באזור.
חשבנו, דיברנו, חיפשנו, בדקנו, ערכנו ישיבות ימים ולילות. מצאנו שחינוך וולדורף, בכבודו ובעצמו, נבע מהצורך להדגיש את האחווה והשוויון.בחרנו בו שיאיר לנו את הדרך. גדלנו, והיינו לקבוצה: ילדים, גננים, הורים. התרוצצנו, כתבנו מכתבים, מלאנו טפסים, הרמנו טלפונים (שניים שלושה...), ערכנו חוג בית! מצאנו את המבנה, קיבלנו תמיכה, הרבה תמיכה: מהמון כיוונים ובאין סוף צורות.
היינו לעמותה, נפגשנו עוד ועוד: בגני השעשועים, ליד הסוסים, ובבתים עם אלפי כוסות קפה. וכבר עלה באפינו ריח תחילת שנת הלימודים, ונכנסו ללחץ! הופשלו שרוולים, נבנו רהיטים, נשברו קירות, אחרים נבנו, נצבעו קירות, נתפרו וילונות, נאספו, נסרגו, נרקמו, נתרמו צעצועים ובובות ובתחילת החודש קרה הדבר: חמישה עשר ילדים ושני גננים פוקדים יום יום את מעוננו היפה, ושם שרים, משחקים ומספרים סיפור בשתי שפות.
עוד ארוכה הדרך, ורבות השאלות: איך בדיוק, מתי להתחיל, כמה מותר, ולמה ומה בדיוק, אך דבר אחד ברור: בדרך הזו היא דרכנו. וכשאדם נמצא בדרכו הנכונה – השמיים משנים את צבעם.
לא באנו הנה היום כדי לשתף אתכם בשמחתנו אלא כדי לחגוג אתכם בשמחתכם. כי לכל אחד תפקיד וללא תמיכת הקהילה היקרה הזו, שחלקה כאן באולם, לא תצלח דרכנו המשותפת!
