הלוואי שהכרתי את המשפחה הנחמדה, החמימה והנעימה הזאת מזמן. אבל לא נורא. אני כל כך מעריכה וקשורה אליה מאוד, כי עבורי היא מסמלת את השלום והדו-קיום שאנחנו שואפים אליהם וזקוקים להם יותר מכל דבר אחר. הלוואי שאוכל למסור לכל העולם שיבוו לראות מה מתרחש פה אצלנו. פשוט אנשים מיוחדים. וכולי תקווה שהאנשים האלו, ואני איתם – נשנה את העולם לטובה. בזכות הפעילות של העמותה נראה לעולם כולו מה הולך פה אצלנו, רוצים שלום, סלאאם, זה מה שחשוב. מה אני יכולה לספר על חוייה אישית שלי כגננת? אולי על ילדה (דוברת עברית) שאצלנו בפעוטון, שכל הזמן שמה כיסוי על הראש (כמוני) ומניחה על הרצפה חתיכת בד ומתפללת (כמוני) ועושה בדיוק אותן התנועות שאני עושה ואז הוכלת למטבח הקטן של הילדים ומביאה סירים קטנים, וכאילו מכינה בתוכם דאואלי (עלי גפן ממולאים), עם המטפחת על הראש, כמובן… ואז קוראת לי: “אמאלי, בואי, יש פה דאואלי טעימים...” זה כל כך משמח, הרגעים האלו בהם את רואה שהצד השני מכיר אותך טוב, ומנסה להיות כמוך, לעשות כמוך, לומד את התרבות שלך ומכבד אותה! [ואבא של הילדה שיתף בהומור וכתב שכשבבית הילדה התחילה לשים כיסוי ראש ולפרוס שטיחון על הריצפה ולהשכב עליו הם הבינו שהיא החליטה להתאסלם. אין להם בעיה עם זה, כל עוד היא תלמד גם למלא את הסירים האלה באוכל מסורתי.... 😂]
أمل معلمة روضة أطفال روضة نيسان
يسعدنا ونرحب بتعليم أطفالنا الثلاثة في رياض الأطفال التابعة لجمعية معيان بستان. بالإضافة إلى حقيقة أن الحدائق توفر لهم مكانًا طبيعيًا وعائليًا ومفتاحًا ومثريًا وممتعًا للنمو حيث يمكنهم تجربة سحر الثقافتين المدمجتين في الحديقة. ليس من المثير أن تسمع تلك الأغاني أثناء الكيدوش مساء الجمعة ، أغاني الجمعة باللغة العربية وأن تسمعها تغني إلى جانب أغاني حانوكا أغاني عيد الميلاد باللغة العربية. ينمو أطفالنا في صداقة وحب جنبًا إلى جنب مع جيراننا الرائعين من القرى المجاورة ، ونحن كعائلة نشعر بأننا جزء من مجتمع مغلف وفريد من نوعه. مجتمع يتردد صدى روحه في الفضاء الإقليمي وتجمع تموجات غاليا عائلات سعيدة أخرى.
عائلة جيمون
שלום רב , אני סלטאנה אמא של קרין ,יוסף ולארין, שהתחנכו בגני מעיין בבוסתאן . הגן בשבילנו הוא נקודה של שפיות בתוך המציאות המשונה והקשה בארץ. אני כאמא שותפה בהקמת הגן ב-2005 החוויה שלי התחילה בפגישה עם אמיר (הוגה הרעיון של גן משותף) בדשא הגדול במרכז טבעון, אז הייתי עם קרין הבכורה שלי ושם שמעתי לראשונה על הרעיון להקמת גן משותף יהודי ערבי. התלהבתי מאוד מהרעיון ואז בספונטניות אמרתי שיש ליד הבית שלי מקום בו יכול להיות הגן (היה שם קודם גן שעבר למבנה חדש). מאז הכל היסטוריה. התחיל הגן וקרין הייתה מהקטנים בגן. היום היא בת 18. עבדתי בגן כגננת משלימה וגם שלוש שנים כגננת מובילה. זאת חוויה מאד מרגשת לראות את היכולת להכיל ולהתמודד מול הקושי, לתת באהבה, להתמסר לתהליך המטפח כל ילד וילד. אני גאה להיות חלק מהמשפחה הנפלאה של עין בוסתן, מקום חם, מכיל שמצמיח דור חדש, שלומד מההתחלה לקבל האחד את האחר, להתמודד מול קושי שנובע משונות, דור שלומד להקשיב בסבלנות, לכבד דעות של האחר ולקבל אותן. הייתה לי הזכות להשפיע, אפילו במידה קטנה, על העוצמה והתהליך החינוכי שנעשה בגנים של עין בוסתן. היום אני והמשפחה חלק מהקהילה הנרחבת של עין בוסתן, מתרגשים להיות שותפים לדרך השוויון והצדק החברתי שנעשים בתוך הבועה האישית שלנו. בסוף חייבת להגיד שהגן בשבילי הוא "התינוק שלי". באהבה, חילף סלטאנה אמא, חברה וגננת ובעלת תואר שני בהדרכה וניהול בגיל הרך
تم استبدال سلطانة
לכבוד: אנשי הלב הפתוח :-) שמי נירית, אשתו של יואב ואמא של מתן בן ה 5- וליבי בת ה 7- ואנחנו משתייכים למעלה מארבע שנים לביתינו החם - עין בוסתן. המפגש שלנו עם עין בוסתן הוא לא מקרי, הוא בהשגחה :( כי הוא ממשיך את דרך החיים שבה אני ויואב בעלי כל כך מאמינים בו - מפגש תרבויות וקירוב לבבות. לאורך כל חיי בוערת בי הכמיהה והאהבה למפגש בין תרבויות - מפגש בין אנשים מגוונים, היכרות עם שפה אחרת והמנהגים המיוחדים שכל תרבות מביאה עמה - כמה זה מעשיר ופותח את הראש ואת הלב וכמה זה מרגש ומקרב. בילדותי החיים שלי באוסטרליה השרישו בי את דרך החיים של מפגשים מיוחדים בין התרבויות השונות, בין האנשים שהיגרו לשם מכל קצוות העולם. בצבא עבדתי עם המגזר הבדואי כי כל כך רציתי להכיר עוד תרבות שהיא חלק מאיתנו. ושנתיים לאחר ששבתי בחיי הבוגרים לחיות בישראל, עברתי לגור ביפו - עיר בה חיים יחד ערבים ויהודים, וכדי להעמיק את ההיכרות שלי עם האנשים מהמגזר הערבי החלטתי להמשיך לקיים את אהבת השירה שלי במקהלה של נשים יהודיות וערביות מוסלמיות ונוצריות - ואיתם גדלתי להכיר נשים מופלאות ותרבות עשירה, ואיתם גדלה אהבתי לאדם בהיותו פשוט אדם. לפני חמש וחצי שנים יואב ואני עברנו לחיות בטבעון יחד עם בתנו הבכורה ליבי, שהייתה אז רק בת שנה וחצי. ידעתי שאצטרך להיפרד מחברותיי במקהלה ביפו אבל את דרך החיים של מפגש עם תרבויות שונות וקירוב הלבבות אני חייבת להמשיך להנחיל לילדי, וכך חיפשתי גן שמשלב יהודים וערבים יחד והגעתי לקהילת עין בוסתן הנפלאה. האנשים המשתייכים לקהילת עין בוסתן - צוות הגנים והמשפחות, הם אנשי לב ענק! כל כך מרגש להכיר אנשים שהם אוהבי אדם כאדם בלי שום הגדרה נוספת. כל כך מרגש פשוט להיות יחד - בגידול ילדינו, בשמחות ובעצב. כל כך מרגש השיח בגובה העיניים - השיח הפתוח הוא לא תמיד קל בין אנשים שרק רוצים לשמור על הטוב אבל יש לשיח מקום ויש כבוד להקשבה. כל כך מרגש ולא מובן מאליו, להיות שייך לקהילה רב תרבותית ודו לשונית שרוצה בטוב ומהווה דוגמא אנושית כל כך לחיים של יחד. תודה גדולה קהילה יקרה שלנו. מחכים להיות שוב יחד, בקרוב. בשמחת לב גדולה ובברכה,
يوآف ونيريت كاملمان
قبل أن ننضم إلى مجتمع عين بستان ، لم نقم بزيارة الكعبة أبدًا ورأينا منازل حلاف في طريقنا إلى منظر عين بستان بالنسبة لنا ، فهو جسر يقربنا من لغة أخرى ، إلى ثقافة مختلفة ، الجار عين بستان هو فرصة لتجربة الصداقات التي تبدو شبه مستحيلة من الخارج جزيرة السلام والعقلانية في أرضنا المغلية هي دليل على أنه من الممكن والضروري العيش معًا ، للتعرف على بعضنا البعض بشكل أفضل.
زيف سديه
בקיץ האחרון סיימה בתנו הצעירה 4 שנים בעין בוסתן, שהצטרפו ל-4 שנים נוספות בהם גם ילדינו הגדולים היו בגנים, ואנחנו כמשפחה חלק מהקהילה. לאורך השנים, מה שהביא את הגן לביתנו בצורה הכי חזקה היו השירים והברכות בעברית ובערבית, מזהר, בכורנו שהיה מברך ושר בערבית, דרך מאיה שגם אחרי שסיימה את הגן היתה גאה בהצלחתה בשיעורי הערבית בבית הספר, ועד נעמה שמגיל 3 היתה שרה עם קול הפעמונים שלה במבטא ערבי את כל השירים והתנועות שלמדה בגן. שנים קודם, כשהייתי בהריון וזהר היה בשנתו הראשונה בגן הוא שאל אם התינוקת שתיוולד תהיה עברית או ערבית. ולאחר שנולדה וגדלו, היו הבנות עוטות צעיפים לראשן ומשחקות באחיות רנין ורוואן. ורק לפני שבוע, קיבלה נעמה נול קטן לאריגה, ואחרי שהחלה לארוג בקע ממנה שיר הדגים שהיו שרים בגן בעת האריגה "מלמעלה מלמטה שוחים הדגים התדעו מה סודנו, אנחנו אורגים", ומיד אחריו שיר בערבית, שעליו, לצערי אינני יודעת לחזור. היום אנחנו קצת רחוקים, אך עדיין חלק מהקהילה ומחכים בקוצר רוח לצאת מהסגרים ולשוב לחגוג יחד בעין בוסתן.
عائلة الشوفان
عين بستان بالنسبة لي هي عائلة كبيرة وفرصة لتربية هيليل ، ابني البالغ من العمر 6 سنوات ، في بيئة عاقلة ، من التعايش الذي ليس مجرد فكرة ولكن أيضًا حقيقة واقعة. فرصة لتكوين صداقات مع جيراننا من الزبيدات ، ودعوة وزيارة المنازل والشعور بعلاقة عميقة. عندما ذهب هليل مع جدته إلى محمد اليشم تحدث إليه بالعربية ، وهذا بالنسبة لي فرح عظيم. شكرا للمجتمع الرائع!
عنات ألون
בשנות הגן הראשונות שאלנו את עצמנו שאלות רבות באשר לדרכים בהן יש לתת ביטוי לתרבויות השונות. באחד מחגי האדחא הראשונים החלט להציב בגן דגם של הכעבה, הקדושה למוסלמים, לכבוד החגיגה הקהילתית, עם הורי הילדים, לפנות ערב. וכך עשינו. הכל היה מוכן כמתוכנן לאותו ערב בלתי נשכח. הדגם היה עטוף בבד שחור, כמו הבד המכסה את האבן בעיר מכה. הגן היה מקושט כולו, ואור נרות קידם את פני האורחים. אוירת חג והתרגשות. ברגע האמת היו הספסלים מלאים עד אפס מקום בהורים, והנה הילדים נכנסים, בלבוש לבן, שהוכן במיוחד עבורם על ידי הגננות, כמלבושיהם הלבנים של העולים לרגל. הגננת המובילה והילדים החלו לשיר בערבית בקולות עדינים. באותה תקופה לא ידעתי ערבית כלל, ולא הבנתי מילה משיריהם. ידעתי שאלו הם פסוקי הקוראן המתאימים לארוע, אך לא ידעתי דבר מעבר לזה. הצצתי בפני הורים, וראיתי שכולם חווים חוויה חיובית, משמחת. לפתע חשתי לחץ עז בליבי. כמו פחד הקפיא את דמי. מפתיעה מאוד היתה התגובה הפיזית הזו שלי. זו אולי הפעם היחידה בחיי שאני זוכר את עצמי נבהל כך, עד כדי זעה קרה בכפות ידי. ולמה נחרדתי? קול פנימי שאל אותי: מאין לך הביטחון שמה שאתה עושה הוא אכן הגיוני? הרי אתה כלל לא מבין מה שרים הילדים? ואולי הם אומרים דברים מזעזעים? כל ההורים סומכים עליך, ואתה מנהיג אותם מבלי לדעת לאן אתה צועד?! אינך חושב שאתה מגזים?! החוויה היתה עבורי משנה חיים, אך להערכתי לא נמשכה אלא שניות ספורות, כי במהרה הופיע בתוכי קול נוסף, שאמר כך: הרגע! הרי הגננת היא עולה, היקרה מפז, שלעולם לא תוליך אותך לעבר מכשול. הרי אתה יודע זאת ללא שמץ ספק! הרגע, אם כן, ותן לה להובילך. ידעתי שזה עתה קילפתי מנשמתי קליפת פחד מיותרת. נשמתי עמוק, הצצתי שוב בפניהם של הורים אחרים, וראיתי שכולם עודם נרגשים, ונותנים אמון מלא בגננים ובי. הודיתי לחשכה, כי לאור הנרות לא יכול היה איש לראות את ים הדמעות המרטיב את פני. מאז ועד היום אני יודע, שאם יש מישהו שזכה לחוות שינוי משמעותי בעקבות מפעלה החינוכי המפעים של עמותת עין בוסתן, הרי זה אני.
المرحوم امير شلوميان احد مؤسسي الروضة
عين بستان مكان خاص. كطفلة وفتاة نشأت في ثقافة بلدنا ، كنت أشعر بالخوف من الوسط العربي. لم أتواصل معهم حقًا. عندما كبرت وأنا أبحث عن طريقة عميقة لفهم الحياة ، أدركت أن جميع البشر متساوون. بعد أن أمضيت خمس سنوات في التدريس في عين بستان ، فإن اللقاء مع القطاعين والثقافتين يشفي حلقات المجتمع. هنا يمكنني أن أعطي ، وليس فقط أن أعطي ، وأنمو وأن أكون جزءًا من تقارب حقيقي ، وهو أمر صحيح ومناسب في مجتمعنا وفي أي مكان آخر في العالم. كلنا متساوون ، كلنا أرواح روحية ، كلنا نستحق تكافؤ الفرص ، كلنا بشر ، بغض النظر عن لون بشرتنا وثقافتنا وانتمائنا. طفل نحبه في روضة الأطفال - لا ينتمي إلى دين أو آخر. الطفل الحبيب هو الطفل الحبيب. وسوف يكبر إن شاء الله ويحب أصدقاءه اليهود والعرب في سن الرشد مثلما أحب ولعب عندما كان طفلاً - هنا معنا في عين بستان. هنا تزرع بذور السلام. أتمنى أن يتوسعوا ليشملوا المزيد والمزيد من هذه "العيون البستانية" ويجمعوا الشفاء لمجتمع اليوم.
أسنات ، معلمة روضة أطفال ، روضة أطفال نيسان
قضينا 3 سنوات في عين بستان. كوالد وحيد شعرت أنني لست وحدي وكان المجتمع بالنسبة لي أسرة داعمة. تلقى ماور الكثير من الحب️ في روضة الأطفال ، والذي يستمر معه مدى الحياة. كانت الأخوة اليهودية العربية مثيرة وترافقني إلى يومنا هذا. أشكر عين بستان وأتمنى أن يستمتع أكبر عدد ممكن من العائلات بالحديقة. في حب نور قلب ماور فارغ
فارغة وخفيفة
أتذكر المرة الأولى التي ذهبت فيها إلى روضة الأطفال في التبادل منذ 9.5 سنوات ، كان مجرد شعور بالعودة إلى المنزل. العمل مع الأطفال يسمح لي بالشفاء كل يوم ، فهم يعلمونني ، يجعلونني أضحك حتى البكاء ويملأ قلبي بالسعادة ، ويعيدون براءتي. أصبحت الموظفات صديقات ، وأنا فخور بالعمل مع جيدي. يسمح لي العمل والخير الذي يتم القيام به مع الوالدين بالعيش في فقاعة ، والتي آمل أيضًا ألا تكون مجرد فقاعة ، بل حجرًا يتم إلقاؤه في الماء ويحدث تموجات. أنا فخور جدًا وأقدر وأحب أن أكون جزءًا من نوع من العائلة في البستان
إستي سيغال ، معلمة في روضة داليا
بالنسبة لي ، عين بستان هي عائلة ، ومنزل ، ودليل على أن اليهود والعرب يمكن أن يتعاونوا ، وبيت للتعليم المشترك. בחודשים הראשונים שלי בעבודה, הבאתי את בני יובל לגן דאליה, הוא היה אז כבן 8. ברגע שנכנסנו אל חצר הגן, הוא נעמד והסתכל סביב, העיניים שלו נפתחו לרווחה, בית החזה התמלא אויר והתרחב ושאגה של שביעות רצון יצאה מפיו... שאלתי: " ماذا حدث؟" أجاب: "أتمنى لو كنت في هذه الروضة عندما كنت طفلاً" ... لم أسأل أبدًا ما الذي أسر قلبه بالضبط ، أردت فقط الحفاظ على حس اللغة الذي يشعر به جيدًا ، ويشعر أنه مناسب له ، ويشعر السحر .. ما هذا السحر؟ سيختار الجميع لأنفسهم ، حيث يحدث الكثير من السحر في حدائقنا ، من التعليم القائم على القيمة والاحترام ، من خلال اللعب والأغنية والقصة بلغتين إلى مجتمع مشترك يتشكل وينمو يومًا بعد يوم مثل لحاف لمدة 17 عاما.
עדי ורד
לפני 15 שנה קבוצת הורים הקימה את גן עין בוסתן. בין הילדים הגדולים הייתה גם מאיה שהייתה בת חמש. את מסיבת סוף השנה ההיא עשינו על חוף הים וההורים הציגו בה את ההצגה " דירה להשכיר " בשתי שפות , כל קטע בשפה אחרת. מאיה גדלה וכשהגיע זמנה והתגייס לצבא היא סירבה וישבה בכלא על זה (ואני הייתי גאה בה על זה, אולי כי גם אני ישבתי בכלא מאותה סיבה לפני 40 שנה) כשהשתחררה הלכה ללמוד ערבית אבל לא היה לה כל כך איפה לתרגל וליישם את הלימודים, ואז היא באה לעבוד בקייטנה הקיץ בעין בוסתן, יחד איתי , ויחד עשינו תאטרון בובות עם " דירה להשכיר" כמובן... אני סיפרתי בעברית והיא תרגמה סימולטנית לערבית.זה היה מרגש עבור שנינו, מעיין סגירת מעגל של 15 שנה... גם ילדה ערביה שהייתה בגן הראשון, מורן, התחתנה לפני שבועיים, ממש ברחוב של הגן... איך שהימים עוברים... הבוקר יצאתי לטיול והגעתי למגרש משחקים, פגשתי שם אבא וילד מהפעוטון בחילף. הבוקר היה היום השני של חג ראש השנה, ושאלתי את האבא אם הוא מכיר את השיר" שני אורחים לי בחלון" וסיפרתי לו שכשפתחנו את הגן היה חג ראש השנה ורצינו שיר בערבית שיתאים לחג, ואז עולה, הגננת שהייתה אז, ואמיר כתבו את השיר" חממה ביידה"... ואז , הבוקר, שרתי ורקדתי את השיר נזה בערבית במגרש משחקים... והבן שלו בן שנתיים וחצי הכיר את השיר .. זה היה מחזה סוריאליסטי... וכשהלכתי הבייתה פגשתי בחור ערבי על הספסל הציבורי שאמר לי שהוא מתחתן ואולי אני מוכן לבוא לשיר לו בחתונה... ואז הוא התחיל לשיר לי על" חממה ביידה" בערבית, שיר שאני לא מכיר, לא את המילים ולא את המנגינה... אז הצעתי לו שישיר בעצמו בחתונה שלו, הוא שר יפה...
جيدي هايمان
بدأت ابنتنا أفيف البالغة من العمر 4.5 سنوات حديقة داليا هذا العام. نشأت أنا وشريكي تال في منزل يميني للغاية ظل على هذا النحو حتى يومنا هذا ، وشقناه بمفردنا إلى الجانب الآخر. الجانب الذي يؤمن بالسلام والتعايش. عندما نرى أفيف في روضة الأطفال ، ملفوفة في عيون جيدة ، وكلمات محبة وتمكين من روضة الأطفال والأطفال من حولها ، نعلم أننا في المكان المناسب. عندما تسمع أفيف اللغة العربية ، وتحاول الغناء والتحدث في المنزل ، وتقرأ عرائسها بكلمات عربية ، نعلم أن اللغة ستجلس في قلبها كلغة حب وشعر تقارب. وهكذا تجاوزنا حفرة العداء التي نشأنا حولها والتي تنبعث منها أصواتها باستمرار. لم يتبق سوى أيام قليلة في رياض الأطفال ، ولكن من الواضح بالفعل أن هناك شيئًا مميزًا للغاية هنا تنتمي إليه معجزة تقريبًا وتحتاج إلى الاستثمار فيه وبث المزيد والمزيد من القوة والقدرة على تكوين أشخاص أفضل أقرب إلى قلوبهم. تعرف بشكل أفضل على القرب والدفء والفرح في الإبداع المشترك أكثر من الأصوات العديدة الأخرى التي تشجع على الانقسام والعزلة والخوف.
بضع كلمات عن عين بستان / عدي بيركوفيتش وتل غازيت
أبلغ من العمر الآن 15 عامًا. لقد أصبحت شابًا. يجب أن أتحدث اللغة العبرية لأننا نعيش في بلد مختلط بين العرب واليهود. درست في روضة عين بستان وهي روضة أطفال مشتركة للعرب واليهود. لقد استمتعت بكوني جزءًا من روضة الأطفال حيث يختلط الأطفال العرب والأطفال اليهود معًا. الآن أنا الفتاة التي تتقن اللغة العبرية ، وبفضل حقيقة أنني أتحدث العبرية جيدًا ، درست العديد من الدورات في اللغة العبرية وشاركت في اللغة العبرية المحافظة. أما بالنسبة للجولات والأنشطة ، فقد كنا أكثر من غيرنا ، حيث اعتدنا على جمع الحطب وخبز الخبز والتجول في الغابات لاستكشاف المناظر الطبيعية مع البستانيين. أنصح الأطفال الصغار بالدراسة في روضة أطفال مشتركة بين العرب واليهود وهي روضة أطفال عين بستان. تجربتي في رياض الأطفال كانت رائعة ، كانت هذه بعض أفضل الأيام بالنسبة لي.
رايان ، خريج روضة أطفال
اخترت التطوع في عين بستان لأن الطريقة الوحيدة في نظري لخلق واقع جيد من السلام والمحبة والتعاون بين العرب واليهود وبين جميع الناس بشكل عام هو من خلال تعليم أطفالنا. التعليم منذ الصغر على الاحترام والرعاية والمساواة والتعاون والحب للعالم وللجميع. بمجرد أن يتعلم جميع الأطفال ما يتعلمونه في عين بستان ، سنعيش جميعًا حياة مليئة بالمرح والمساواة والسلام.
تطوع دالي في المنظمة
كانت البداية في عين بستان في الخدمة الوطنية. لم أكن أعتقد أنني سأستمر في تعلم كل هذه الأشياء: لقد تعلمت المسؤولية وكيف أحافظ على حب الجميع. أشعر وكأنني في عائلتي في عين بستان ، والآن بعد أن أصبحت أمًا ، أتعلم المزيد والمزيد. هناك الكثير من الحب في الجمعية ، الحب بين الجميع ، بين العائلات والموظفين. أنا سعيد لأنني أنتمي إلى هذا المجتمع لأن أعضاء المجتمع في الواقع يدعون إلى السلام والحب ️
اللجوء ، الخدمة الوطنية
التجربة التي مررت بها في عين بستان هي عالم عظيم من الدعم والحب والقوة والدفء. لقد ساهمت روضة الأطفال هذه كثيرًا بالنسبة لي كطالب. جعلتني أبني شخصية قوية ، وأعطتني القوة للتعبير عن رأيي بطريقة فريدة لا يستطيع الجميع القيام بها. فزت بالعديد من الصداقات من روضة الأطفال واحتفظت بدائرة من الأصدقاء ، الذين ما زالوا معي حتى يومنا هذا. أوصي حقًا لأي والد يريد فتح مستقبل أفضل لأطفاله ، لإرسال الطفل إلى روضة أطفال محبة.
كارين خريجة روضة الأطفال (الآن 18 سنة)
يتذكر إيتامار بشكل خاص رحلة توزيع الطرود في قرية بوريم. بالنسبة لنا أيضًا ، كانت لحظة خاصة ومثيرة ، أن نرى روضة الأطفال تقدم شيئًا ما للمجتمع ، ويسير الأطفال متنكرين جنبًا إلى جنب ، تاركين المساحة المحمية لروضة الأطفال ، للتعرف على محيطهم لرائحته وأجوائه. وجيرانهم المرحب بهم. أجمل لقاء بين عادة يهودية في العطاء وعرف عربي في الضيافة
ميشال وأمير
עבדתי בגן עין אלבוסתאן 4 שנים וגם היתי אמא לילדה מדהימה שזכתה להיום בגן נפלא עם צוות מדהים ותומך ועוזר. בתקופה הזאת רכשתי ניסיון גדול מהצוות .. מקום טוב ויפה מסודר .. קהילה תומכת מקשיבה מקבלים האחר באהבה עוזרים מקשיבים הכל למען הילדים גן כמו גן עדן
رينين
أنا عايدة عوض مطمرة ، معلمة والدورف لمدة 17 عامًا في شفرعم ، وكذلك مدرس اللغة العربية في ماتزوفا لبضع سنوات. قابلت عين بستان منذ أكثر من عشرة أشهر من خلال الملاحظة والتعلم الشخصي الذي أحبه وأقدره وهو يتصل بي من الداخل - الأطفال والآباء والموظفون التربويون والإدارة. كنت سعيدًا جدًا لكوني جزءًا من العديد من الاجتماعات والحفلات والرحلات مع مجتمع Ein و Lustan. لقد رافقت أيضًا المعلم الرائع والروح. لمدة خمس سنوات ، عملنا معًا على كيفية الجمع بين أهداف تعليم والدورف وأهداف وزارة التربية والتعليم. أنا فخور بالصداقات مع غال ووالدها. أفكارنا وخبراتنا المليئة بالحياة والفرح والسعادة معًا أعتقد أن هذا هو ما سيجلب راحة البال والسلام في العالم. كان أحفادي واحدًا في روضة الأطفال والآخر في الحضانة استمتعوا بها وتطوروا بشكل رائع. عملت ابنتي رينين كمعلمة في رياض الأطفال وكانت شديدة الوقاحة. أعتقد أن هذا هو الطريق معًا وأتمنى أن يستمر عين البستان في طريقه الجيد.
عايدة
عين باستان هي موطننا الثاني لناي ، قبل المدرسة التقينا في روضة الأطفال ، اعتقدنا أنه اجتماع كما اعتدنا عليه ، ثم حدث الشيء الرائع أن الوالدين جزء لا يتجزأ من فريق العمل الذي قمنا بتنظيفه. أطفالنا في روضة الأطفال ، لقد منح الطفل ثقة كبيرة قبل البدء في المدرسة بشكل واضح ويطلب من الآباء أن يكونوا شركاء ويمكنهم مساعدة ودعم غير المتفرجين من الجانب ، من المهم ملاحظة المحول في عامها الأول من رياض الأطفال.
أميرة وأحمد قدير